פסק-דין בתיק תא"מ 20504-07-09

א.         רקע כללי:

1.                  בין התובעת, חברה המספקת שירותי ניהול ואחזקה לבתים משותפים, לבין הנתבעת, נציגות הבית המשותף שברח' צפריר 7, אור יהודה (להלן - הבניין), נערך ביום 12.8.08 חוזה התקשרות, במסגרתו שכרה הנתבעת את שירותי התובעת לצורך תחזוקת הבניין לתקופה שמיום 1.8.08 ועד ליום 31.7.09 (להלן - ההסכם).

2.                  על פי האמור בהסכם, תחזוקת הבניין על ידי התובעת היתה אמורה לכלול, בין השאר, גם את תחזוקת מערכות החשמל שבשטחים הציבוריים שבבניין, לרבות תשלום חשבונות החשמל, וכן את תחזוקת המעלית. כמו כן, התחייבה התובעת לבטח את הבניין בביטוח צד שלישי, בתנאים שנקבעו בהסכם.

3.                  תשלום שכר התובעת, בהתאם להסכם, היה אמור להיעשות בדרך של גבייה על ידי התובעת של 12 שיקים דחויים, לראשון בכל חודש, על סך 230 ש"ח, לפקודתה; וזאת מכל אחת ואחת מ-60 הדירות שבבניין. התובעת התחייבה להעביר לנתבעת 15 ש"ח בחודש לכל דירה, מתוך הסכומים שגבתה בפועל, כך ששכר עבודתה הכולל, לפי ההסכם, עמד על סך של 12,900 ש"ח לחודש.

4.                  עוד נקבע בהסכם, כי התובעת רשאית להפסיק את מתן השירותים לבניין אם הנתבעת לא שילמה את מלוא התמורה בגין שירותי התובעת, וזאת בתנאי שהתובעת הודיעה לנתבעת על כך 30 יום מראש והנתבעת לא שילמה את מלוא התמורה בתוך פרק זמן זה.

5.                  התובעת החלה לבצע את עבודות התחזוקה בבניין. אין מחלוקת, כי לתובעת לא שולם מאומה בעבור עבודות אלה, והיא גם לא גבתה מאומה מהדיירים. בנסיבות אלה, כך לפי גרסת מר רפי פאריב, מנהל התובעת, נאלצה התובעת לעזוב את הבניין ביום 6.11.08, וזאת לאחר שנתנה לנתבעת הודעה מוקדמת לצרכי התארגנות. לגרסת מר יגאל צדוק, שהיה חבר בנתבעת בזמנים הרלוואנטיים לתובענה ועד היום ואף העיד מטעמה לפניי, בסוף חודש אוקטובר 2008 "חדלה התובעת מלהראות פניה בבניין", ללא כל הודעה מוקדמת.

6.                  בתובענה דנא תובעת אפוא התובעת את שכר העבודה המגיע לה, לטענתה, וזאת בגין התקופה שמיום 1.8.08 ועד ליום 6.11.08.

ב.         עיקר טענות וראיות התובעת:

7.                  על פי הנטען בכתב התביעה, הגם שבהסכם נקבע כי על התובעת לגבות מהדיירים את מיסי הוועד, ביקשה הנתבעת מהתובעת, בשלב ראשון, שלא לגבות כסף מהדיירים וגם לא העבירה לה את רשימת הדיירים על מנת שהתובעת תוכל להתחיל בגבייה. תחת זאת גבתה הנתבעת בעצמה את דמי הוועד מהדיירים, אך שילמה בהם חובות קודמים כך שלא נותר בידיה כסף לשלם לתובעת בעבור השירותים שסיפקה.

8.                  בתצהיר מנהל התובעת נטען עוד, כי הנתבעת ביצעה גבייה מראש מהדיירים לכל שנת 2008, עוד בטרם ההתקשרות בין הצדדים. לפיכך, היה על הנתבעת להעביר לתובעת את רשימת הדיירים, עם רישום הדיירים מהם בוצעה הגבייה; והכל על מנת שהתובעת תוכל לקבל מהנתבעת את הכספים שנגבו מהדיירים שכבר שילמו, ולגבות את שנדרש מהדיירים שטרם שילמו.

9.                  והנה, למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם התובעת, ולמרות מספר ישיבות שנערכו בנושא בין התובעת לבין נציגי הנתבעת, לא העבירה הנתבעת לתובעת את רשימת הדיירים או את הכסף שגבתה. במצב דברים זה נאלצה התובעת, על מנת לצמצם את נזקיה, לסיים את ההתקשרות בין הצדדים ולהודיע על הפסקת עבודתה בבניין, כאמור לעיל.

10.              מנהל התובעת הוסיף וטען כי כתוצאה מההתקשרות עם הנתבעת הוציאה התובעת הוצאות רבות. התובעת ביטחה את הבניין, כפי שנדרש בהסכם (ר' הפוליסה נספח ב' לתצהירו, המתייחסת לתקופה שמיום 1.9.08 ועד ליום 31.8.09). בנוסף, מעבר להוצאות שהוציאה התובעת באופן ישיר באמצעות העסקת עובדיה בבניין, היא גם שכרה גנן שאינו מעובדיה ושילמה לו, בעבור הטיפול בגינה ובאחזקתה, סך של 260 ש"ח לחודש אוגוסט 2008, סך של 520 ש"ח לחודש ספטמבר 2008 וסך של 519 ש"ח לחודש אוקטובר 2008 (ר' החשבוניות נספח ד' לתצהיר מנהל התובעת. ר' גם בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 1 ואילך).

11.              לטענת מנהל התובעת, לנוכח האמור לעיל על הנתבעת לשלם לתובעת את שכר עבודתה לתקופה שמיום 1.8.08 ועד ליום 6.11.08, ובסך הכל 40,850 ש"ח. מסך כולל זה יש לקזז את התשלומים בגין חשבון חשמל, שבסופו של דבר שולמו על ידי הנתבעת, וכן סך של 1,500 ש"ח לחודש בגין תשלום לחברת אלקטרה עבור המעליות, כך שבסך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 24,421 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

ג.         עיקר טענות וראיות הנתבעת:

12.              מטעם הנתבעת העיד מר צדוק בלבד, הגם שהוא אינו אחד משלושת נציגי הנתבעת אשר חתמו על ההסכם מצידה.

13.              מר צדוק הכחיש את טענות מנהל התובעת. לדבריו, התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה לפי ההסכם, בפרט בכך שלא פעלה לגביית הכספים מהדיירים בהתאם להתחייבותה, על אף שהתבקשה לעשות כן.

14.              לטענת מר צדוק, בסמוך למועד החתימה על ההסכם הוא ביקש למסור לידי התובעת המחאות דחויות, אותן קיבל מחלק מדיירי הבניין בטרם חתימת ההסכם, עבור החודשים אוגוסט וספטמבר 2008, ובאופן חלקי אף מעבר לכך, אך לא זכה לשיתוף פעולה מהתובעת. לגרסתו, הוא פנה מספר פעמים לתובעת, באמצעות מנהל התובעת או אשתו, על מנת לתאם עימם את תחילת הגבייה מול הדיירים ובתוך כך להעביר להם את רשימת הדיירים בבניין, אך כאמור לא זכה לכל שיתוף פעולה.

15.              מר צדוק ציין, כי אופן התנהלותה הנ"ל של התובעת עורר בו תמיהה, אך לתומו הוא סבר כי "ככל שהתובעת התחייבה לביצוע הגבייה מדיירי הבניין, הרי שמן הסתם תפעל בעניין - ובבוא העת ומטבע הדברים תפנה אליי" (ר' בסעיף 4.2 לתצהירו).

16.              לטענת מר צדוק, התובעת לא מילאה את התחייבויותיה לפי ההסכם וכתוצאה מכך נדרשה הנתבעת להוצאות שונות המקימות לנתבעת, למצער, טענות קיזוז (בהקשר זה ר' גם בסיכומי הנתבעת), כדלקמן: